עלייתה של לקסי מרוול כמשפיענית נראה כמעט ספר לימוד במבט ראשון. נולדה אלכסנדרה ריי ב-1999, היא בנתה קהל עצום על ידי שילוב תוכן כושר, אופנה ואורח חיים באינסטגרם ובטיקטוק. עסקאות המותג שלה עם Fashion Nova, Boutine L.A., ו-SHEIN הפכה אותה לפנים מוכרות ברשת, עם מיליוני עוקבים וקריירה ששווה קרוב למיליון דולר באמצע 2025. אך התהילה הגוברת שלה גם הפכה אותה למטרה. רשת ההדלפות הידועה כסימפסיטי החלו לארח שרשורים שלמים בשמה, מלאים בתמונות גנובות וחומר פרימיום שפורסם מחדש שלא היה מיועד לשחרור ציבורי.
כיצד SimpCity מכוונת ליוצרים כמו לקסי מארוול
סימפ-סיטי אינה אתר אחד אלא רשת של פורומים מקושרים—simpcity.su, simpcity.cr, simpcity.vip מושכים מיליוני ביקורים חודשיים ויותר מארבעה מיליון משתמשים רשומים. הפריסה שלו מחקה פלטפורמות חברתיות אך מתפקדת כשוק לתוכן מנוי דלוף. בקטעים המוקדשים ל-OnlyFans, Patreon ואישיות ברשתות חברתיות, שמות כמו לקסי מרוול מופיעים בקביעות, מצורפים לפוסטים שבהם משתמשים מחליפים ודנים במדיה פרטית.
ניתוחי תנועה מראים שהבסיס החזק ביותר של האתר הוא בארצות הברית, ואחריהן ברזיל, בריטניה וגרמניה. מבקרים מבלים כ-11 דקות בממוצע לכל סשן בגלישה בעמודים מרובים של חומר דלוף. המפעילים טוענים שהם רק "מארחים דיונים", אך המבנה בבירור תלוי בהפצה מחדש. כל העלאה והורדה פוגעת בזרמי ההכנסה של היוצרים תוך שחיקה של השליטה שלהם על תמונות אישיות.
שרשורי SimpCity של לקסי מארוול ב-OnlyFans
השרשורים שמשלבים את שמה של לקסי מרוול עם המונח "OnlyFans" מראים כמה דק הגבול בין דמות ציבורית לעבודה פרטית. גם כשהחומר מיוחס באופן שגוי או משתנה דיגיטלית, הנזק דומה—הקהל לעיתים רחוקות מבחין בין מה אמיתי ומה לא. הדלפות שמתחילות בדומיין אחד של סימפסיטי מתפשטות במהירות דרך אתרי מראה, טורנטים ומארחי קבצים צד שלישי, מה שהופך הסרה מלאה לכמעט בלתי אפשרית.
כלים משפטיים קיימים—ה-DMCA מאפשר ליוצרים לדרוש הסרהו-OnlyFans מסייעת בהסרת תוכן אך האכיפה מפגרת בהרבה אחרי מהירות ההפצה. שירותים מקצועיים כמו DMCAForce וסימון מים מותאם אישית עוזרים לעקוב אחרי הדלפות, אך רוב היוצרים בסופו של דבר משחקים בהגנה נגד זרם אינסופי של פרסומים מחדש.
בעיה גדולה יותר מעבר ללקסי מארוול
הקשר בין לקסי מרוול לסימפ-סיטי אינו ייחודי; הוא חלק מתבנית רחבה יותר שמשפיעה על אלפי יוצרים דיגיטליים. מה שהתחיל כקהילה מחתרתית קטנה הפך לפעולה גלובלית רווחית משגשגת על אנונימיות ואוטומציה. בעוד פלטפורמות כמו OnlyFans מעצימות אנשים למנף את עבודתםרשתות כמו סימפ-סיטי מנצלות את הפתיחות הזו, ממירות חומרים גנובים לתנועה והכנסות מפרסום.
עבור מישהי כמו לקסי מרוול, שהמותג שלה תלוי במקצועיות ובשליטה על התדמית, קיומם של הדלפות אלה מערער הן את האמינות והן את האמוןזה חושף פגם עמוק באינטרנט המודרני—שם הטכנולוגיה מתגמלת נראות אך עדיין מתקשה להגן על אלה שיוצרים את התוכן שעליו היא נשענת.
